נטוויז'ן 013 ברק בע"מ נ' גולדנברג

החלטה

המבקש הגיש בקשה לביטול פס"ד, כשלטענתו מסמכי התביעה לא נמסרו לו באופן אישי ואין הוא חתום על קבלתם ומשכך לא הייתה לו אפשרות להתגונן מפני התביעה.

לטענתו של המבקש, אין הוא חייב מאומה למשיבה, לאחר שסיים את ההתקשרות עימה באמצעות התנתקות טלפונית והחזיר את הציוד.

כמו כן, שולמה לה מלוא התמורה באמצעות הוראת קבע בבנק מחשבון בנק של בנו.

בחקירת המבקש עלתה סתירה מהותית ולפיה אין המבקש יודע על כל התקשרות עם המשיבה וכי לא הוצג בפניו חוזה התקשרות כלשהו.

דבר זה הינו מנוגד לאמור בתצהירו של המבקש ולפיו לטענתו שולמה מלוא התמורה למשיבה.

יתר על כן, לא הציג המבקש כל ראיה על תשלומים שבוצעו למשיבה בחס למועדים הרלוונטיים של התקשרותו עימה ושהם נשוא כתב התביעה.

בקשה לביטול פס"ד, צריך שתהא מוגשת בתוך 30 ימים מיום שנודע למבקש על מתן פסה"ד.

במקרה דנן, טוען המבקש כי לא ידע הוא אודות פסה"ד, וכי כתבי בית הדין לא נמסרו לו כלל.

הבקשה דנן הוגשה ביום ה-2.2.11 וזאת לאחר שהוטלו על המבקש בתיק ההוצל"פ הגבלות ובהן הגבלה על רישיון הנהיגה שלו.

הגבלה זו הוטלה ביום ה-18.10.10 ועל כן נראה כי גם אם נכונה טענתו בדבר ידיעתו אודות פסה"ד רק לאחר המצאת ההגבלה בתיק ההוצל"פ, אזי אף בהתאם לכך חלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסה"ד, שכאמור הייתה צריכה להיות מוגשת בתוך 30 ימים מיום הידיעה על מתן פסה"ד.

יתר על כן, מעיון באישור המסירה של כתב התביעה עולה כי ביום ה-16.3.07 ביצע שליח מסירה של כתב התביעה לנתבע, כאשר לא נמצא הוא בכתובתו הקודמת שבכפר חסידים ובתיאום טלפוני עימו נמסרו המסמכים בתחנת המוניות רוממה בחיפה שבה עובד המבקש כנהג מונית.

המבקש בעצמו העיד בחקירתו ואימת את עובדת עבודתו במקום זה.

זאת ועוד, אם לא די בכך ,הרי שאף מתיק ההוצל"פ עולה כי מסירת האזהרה לחייב, הוא המבקש, נמסרה עוד ב- 26.8.07 וזאת שוב באמצעות שליח אשר ציין על גבי אישור המסירה כי המציא את המסמכים לסדרן בתחנת המוניות רוממה בחיפה, לאחר תיאום טלפוני עם המבקש, אשר מספר הטלפון הנייד שלו צויין במפורש על גבי אישור המסירה.

מס' טלפון נייד זה אישר המבקש בחקירתו כמספרו האישי.

מכל האמור לעיל עולה כי למבקש הומצאו מסמכי התביעה ואף אזהרה בתיק ההוצל"פ עוד בשנת 2007 ועל כן הייתה לו ידיעה ברורה אודות ההליכים שננקטו כלפיו ולמרות זאת לא עשה הוא דבר מאז ועד היום, אלא לאחר שננקטה כנגדו הגבלה על רישיון הנהיגה.

מכאן שאין מקום בדין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק.

ואילו באשר לאפשרות ביהמ"ש לבטל את פסה"ד משיקול דעת, הרי שכפי שהובהר לעיל, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת למחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואף נראה כי לאור כל ההליכים שבוצעו כנגדו הפגין הוא זלזול ברור כנגד הליכי ביהמ"ש והליכי ההוצל"פ.

אף אם תומר כי לא היה בהתנהגותו של המבקש כל זלזול מופגן הרי שטענותיו המהותיות כנגד החוב אינן מעלות כל סיכויי הגנה כנגד תביעת המשיבה ומכאן שלא יהא כל טעם בביטול פסה"ד אם לאחר מכן ינתן שוב אותו פס"ד.

המבקש לא הציג כפי חובתו בדין כל ראיה אשר יש בה להוות אף ראשית ראייה לעמידתו בתשלומים לטובת המשיבה וסגירת החוב כלפיה, אלא טענות בעלמא, תוך כדי סתירה מהותית בין האמור בתצהירו לבין העולה בחקירתו.